בעקבות המזיקים של הקיץ החלטתי החורף ללכת על קטן ובטוח. ערוגות מוגבהות, עציצים, מעט השקיה ושהטבע יעשה את שלו.
קולורבי
קולורובי לא השקיתי בכלל מלבד החודש הראשון. כל השתילים הניבו פרי, למרות שחלק נשתלו מתחת לעצים. שתלתי 6-7 בשני מיקומים שונים. הקולורובי שכמעט ולא זכה למי ברז קיבל טעם אדמה מרוכז ומתקתק. יעלה בוודאות בהרכב הפותח לחורף הבא.
זה דומה, אבל לא מדובר באדנית. הערוגה באורך 1.6 מ' 1 מ', וגובה של 50 ס"מ בערך. היא מכילה יותר מחצי קוב אדמה כבדה ודחוסה. הסבלות שבהובלת האדמה בדליים למרחק של 15 מטר שוות ערך לעשרה ביקורים בחדר כושר. עניין של כמעט שעתיים לערוגה ויש שניים בגודל הזה. חיברתי את הערוגות המוגבהות להשקיה אבל החלטתי לתת לגשם (שלא ירד כמעט) לעשות את שלו. העץ פורק ממחסן נטוש ועמד כמה עשרות שנים בחוץ.
התבלינים עברו מהקרקע לעציצים וקיבלו השקיה דלילה ביותר. מדי פעם נזכר להשקות עם הציבור. הטעם מאוד מרוכז ומשבח את הסלטים והבישולים. בגלל שנשתלו באדמת עציצים קל להסיר עשבים וצמחים לא רצויים. אימצתי את הרעיון גם לשנה הבאה.
החסה המסולסלת יותר עדינה מהחסה הערבית. בקיץ מאוד התלהבתי, השנה טרם קטפתי. הכרוב עדיין עושה מאמץ לגדול.
שתלתי בעציצים גדולים ונפרדים שני שתילים של תות שדה. אחד מקבל שמש ישירה והשני מסתתר מאחורי ברוקולי בריון. הבחור בשמש הישירה מניב כל שבוע שבועיים פרי אחד או שניים. הטעם מדהים והחגיגה גדולה.
לסיכום, כשהירקות למעלה הם מוגנים יחסית וקיים יתרון משמעותי בטיפול. לא צריך להתכופף, השטח מצומצם וגם פער תחזוקה שנבע מהזנחה של חודשים אפשר לתקן בתוך שעה. הוראות להכנת ערוגה מוגבהת בוידיאו הבא:
גן ירק ובריכת נוי 